נערת ליווי שדיברה יותר ממה שציפיתי

זה היה יום רביעי בערב, אחד מאלה שבהם חזרתי הביתה מוקדם מדי מנסיעה קצרה לראשון לציון, פגישה עם לקוח שדיבר שעה על כלום וסגר על חצי ממה שתכננו. האוטו היה חם, התנועה עצבנית, והראש שלי כבר היה במקום של "די, צריך משהו שישבור את היום הזה". נכנסתי לדירה, זרקתי את התיק על הרצפה, פתחתי בירה קרה מהמקרר והתיישבתי על הספה עם הטלפון. גללתי באתרים הרגילים, אלה עם הפרופילים והתמונות שתמיד נראות אותו דבר אבל עדיין עושות את העבודה. ראיתי אותה – "נטשה", שם בדוי כמובן, שיער אדום גלי, עיניים כחולות, גוף חטוב אבל לא מוגזם, חיוך רחב בתמונה הראשית. כתוב שהיא "אוהבת שיחות, פתוחה וחברותית, זמינה עכשיו". צחקתי לעצמי – שיחות? כן, בטח. רובן אומרות את זה כדי להישמע פחות מכניות, אבל בסוף זה תמיד אותו דבר: חיוכים, נשיקות, עניין, גמרנו, ביי.

אבל משהו בתמונות שלה נראה לי שונה – לא מושלם מדי, לא פוזות מוגזמות, סתם בחורה יפה עם מבט ישיר. שלחתי הודעה, סגרנו על שעה וחצי אצלה בדירה בתל אביב, מחיר סטנדרטי, שום דבר מיוחד. נסעתי לשם, חניתי ברחוב צדדי ליד הים, עליתי במעלית ישנה שמרעישה כמו תמיד. דפקתי על הדלת, היא פתחה כמעט מיד – גבוהה, שיער אדום אמיתי כנראה, לבושה בחלוק קצר שחור, רגליים ארוכות, חיוך גדול אבל לא מזויף. "היי, אתה יבגני?" שאלה בקול רם יחסית, מבטא רוסי קל אבל עברית טובה. נכנסתי, הדירה הייתה נעימה – סלון עם ספה גדולה, חדר שינה פתוח, תאורה עמומה אבל לא כהה מדי, ריח של בושם מתוק אבל לא כבד.

כבר מההתחלה היה ברור שזה לא הולך להיות מפגש שקט. במקום לשבת, לנשק ולהמשיך ישר לעניין, היא אמרה "בוא, תשב, רוצה לשתות משהו?" והלכה למטבחון להביא יין אדום. התיישבנו על הספה, היא מזגה לכוסות, התיישבה קרוב אבל לא נצמדה מיד. "אז מה, איך היה היום שלך?" שאלה, כאילו אנחנו חברים ותיקים. צחקתי קצת, "רגיל, נסיעות, פגישות, את יודעת". אבל היא לא עצרה שם. "כן? אני שונאת נסיעות, תמיד פקקים, ואנשים בטלפון כל הדרך. אתה נוסע הרבה?" הנהנתי, סיפרתי קצת על העבודה שלי, על זה שאני על הקו תל אביב-חיפה-באר שבע, על הדירות הריקות שאני חוזר אליהן. ציפיתי שהשיחה תיגמר מהר, שנעבור למגע, אבל היא המשיכה – "ואתה אוהב את זה? לנסוע ככה לבד כל הזמן?" שאלה, עיניים ישר עליי, כאילו באמת מעניין אותה.

זה היה מוזר. בדרך כלל השיחות קצרות – מאיפה אתה, מה אתה עושה, מחמאות, צחוקים קלים, ואז ידיים. כאן היא דיברה הרבה, על החיים שלה, על זה שהיא כאן כבר חמש שנים, על המשפחה ברוסיה שהיא שולחת כסף, על זה שהעבודה הזאת נוחה אבל לפעמים מעייפת נפשית. "אתה יודע, רוב הגברים באים, רוצים רק את הגוף, אבל לפעמים אני רוצה לדבר עם מישהו נורמלי", אמרה ושתתה מהיין. מצאתי את עצמי מקשיב יותר מאשר מדבר, מנסה להבין איפה אני בתוך הסיטואציה הזאת. ניסיתי להסיט – נגעתי לה בירך, נישקתי אותה בצוואר – היא הגיבה, חייכה, אבל לא הפסיקה לדבר. "חכה, ספר לי, יש לך חברה עכשיו?" שאלה בין נשיקה לנשיקה.

החלוק נפתח לאט, הגוף שלה היה חם, רך, שדיים מלאים, עור חלק. התחלנו להתנשק חזק יותר, ידיים שלי על הגב שלה, שלה על החזה שלי. אבל אפילו אז היא דיברה – "אתה נראה כמו אחד שחושב הרבה", אמרה תוך כדי שהיא מלטפת אותי למטה. צחקתי, "מה, עכשיו את פסיכולוגית?" אבל היא לא נעלבה, המשיכה – "לא, סתם, אני רואה הרבה כאלה. באים כי לבד, לא?" זה פגע קצת, אבל בכנות, לא בכעס. עברנו למיטה, היא הפשיטה אותי, אני אותה, הגוף שלה נצמד אליי, רגליים שזורות. היא ירדה עליי עם הפה, לאט, מיומנת, אבל הרימה את הראש מדי פעם ואמרה משהו – "אתה אוהב ככה?" או "ספר לי מה אתה חושב עכשיו". זה היה מבלבל — נכנסנו לסקס, אבל השיחה נשארה פתוחה.

היא עלתה עליי לאט, רגליים משני הצדדים, ידיים על החזה שלי, זזה בקצב רך אבל לא ממהר. הגוף שלה היה חם, זיעה קלה מהאווירה בחדר, שיער אדום נופל על הפנים שלה. "אתה שקט היום", אמרה תוך כדי תנועה, חיוך קל על השפתיים, "מה, לא בא לך לדבר?" צחקתי, החזקתי אותה במותניים, דחפתי קצת מלמטה, "לא, פשוט מקשיב לך". היא צחקה בקול, גנחה קלות כשזה נכנס עמוק יותר, אבל לא הפסיקה – "טוב, כי רובם רוצים שאני אשתוק, רק אעשה את העבודה. אבל אתה נראה כמו אחד שיש לו מה להגיד". זה היה מוזר, כי בזמן שהיא רוכבת עליי, חזק יותר עכשיו, הגניחות שלה מעורבבות עם מילים, הרגשתי אתחת את הראש שלי מסתובב. הסקס היה טוב – היא ידעה להזיז את האגן, לסובב, ללחוץ בדיוק, הגוף שלה נצמד, שדיים זזים בקצב, ידיים שלי סוחטות אותם – אבל השיחה לא נעצרה. "ספר לי, מה הכי מעצבן אותך בחיים עכשיו?" שאלה באמצע, נשימתה כבדה אבל הקול יציב.

ניסיתי להתרכז בגוף, בלחץ, בחום, אבל המילים שלה נכנסו לי לראש. "העבודה, הנסיעות, הכל מרגיש אותו דבר", מלמלתי, דוחף חזק יותר כדי להשתיק קצת. היא גנחה חזק, ראש לאחור, אבל חזרה – "כן, אני מבינה. אני כאן כי זה קל כסף, אבל לפעמים אני שואלת את עצמי מה אני עושה. יש לי תואר באמנות, אתה יודע? ציירתי פעם". זה עצר אותי לרגע – תואר באמנות? כאן? אבל הגוף שלה המשיך לזוז, יד אחת שלה יורדת למטה, מלטפת אותי שם למטה בזמן שהיא רוכבת, והעונג עלה חזק. גמרתי ראשון, חזק, היא המשיכה עוד קצת עד שהיא רעדה גם, נשארה עליי, נשימות כבדות. אבל במקום שתיקה, היא נשכבה לידי, ראש על הכתף, והמשיכה לדבר – "אתה גומר יפה, חזק. רובם מהירים מדי".

שכבנו שם, זיעה על הגוף, החדר חם עכשיו, והיא לא שתקה. סיפרה על לקוחות – אחד שבוכה אחרי, מדבר על האישה שלו, אחר שמספר בדיחות גרועות, שלישי שרק רוצה לישון אחרי. "ואתה? אתה לא כמו רובם", אמרה וליטפה לי את הבטן. מצאתי את עצמי מדבר יותר – על הנסיעות הליליות שלי,חת, על הדירות הריקות, על זה שקשה לי עם מערכות יחסים כי אני תמיד בתנועה. היא הקשיבה, באמת הקשיבה, עיניים עליי, יד מלטפת לאט. "אתה בורח, לא? אני גם. ברחתי מרוסיה, מהמשפחה, מהכל". השתיקות היו ארוכות עכשיו, אבל לא מביכות – סתם רגעים שבהם הסתכלנו אחד על השנייה, כאילו מנסים להבין משהו. ניסיתי שוב – נישקתי אותה, ידיים יורדות למטה, היא מגיבה, רטובה עדיין, התחלנו שוב. הפעם אני למעלה, נכנסתי לאט, תנועות עמוקות, היא עוטפת אותי עם הרגליים, גונחת, אבל מדברת – "כן, ככה, אל תמהר... ספר לי על הנסיעה האחרונה שלך".

זה היה מטורף – סקס חזק, גוף על גוף, זיעה, חום, אבל מילים כל הזמן. סיפרתי לה על הנסיעה לבאר שבע בלילה, על השקט בכביש, על המחשבות שרצות. היא גנחה, ציפורניים על הגב שלי, "אני אוהבת נסיעות לילה, מרגיש חופשי". גמרנו שוב, יחד הפעם, רעד חזק, נשארנו צמודים. השעון כבר עבר את הזמן שסגרנו, אבל היא לא הזכירה כסף נוסף, סתם שכבה שם, מדברת על ציורים שהיא עושה לפעמים בסתר, על חלומות לעזוב את העבודה הזאת. הרגשתי גבולות מטשטשים – זה לא היה רק סקס, זה היה ערב עם שיחות לא מתוכננות, עם חיבור מוזר שנוצר דרך מילים ולא רק דרך מגע. היא סיפרה על ילדותה, על אבא אלכוהוליסט, על זה שהיא באה לארץ כדי להתחיל מחדש. אני סיפרתי על ההורים שלי, על זה שאני הבן היחיד שתמיד נוסע, לא מתיישב.

הזמן עבר, היא קמה להביא מים, חזרה עירומה, התיישבה לידי, המשיכה לדבר. "אתה תחזור?" שאלה, לא כמו שאלה מקצועית, יותר כמו משהו אמיתי. לא ידעתי מה לענות – כן? לא? זה היה מוזר, כי יצאתי עם תחושה של אינטימיות שלא ציפיתי לה, דרך מילים, דרך שיתוף שלא ביקשתי. התלבשתי לאט, היא חיבקה אותי חזק בדלת, נשיקה על השפתיים, "תשמור על עצמי, נהג". שילמתי כמו שסגרנו, יצאתי לרחוב, האוויר הקריר הכה בי. נסעתי הביתה, חושב עליה כל הדרך – נערת ליווי שדיברה יותר ממה שציפיתי, והפכה ערב רגיל למשהו אחר, עם גבולות מטושטשים ועם תחושה מוזרה שבאתי בשביל גוף ויצאתי עם ראש מלא מילים.